"מה חשבתי", אמרה לאה לבסוף, והרחיקה את הצלחת, "אני יש לי את המחסן הקטן של המצרכים? איזה שני בתים מפה". תמר הכירה. "אני הולכת לשים לך שם מזרון על הרצפה, ואל תגידי לי לא!" תמר שתקה. "המפתח יהיה מתחת לעציץ השני. אם תחליטי שנמאס לך לישון בגן העצמאות, נניח – השירות-חדרים שם לא יהיה מספיק בסטייל, תבואי אצלי למחסן, תישני לילה אחד כמו בנאדם, נראה לך?"
תמר הריצה במוחה את כל הסכנות האפשריות. מישהו עלול לראות אותה נכנסת למחסן ולברר למי הוא שייך. לאה כמובן לא תסגיר אותה, אבל אחד העובדים במטבח עלול לפלוט משהו בטעות, וכך יגלו את זהותה ויחשפו את התוכנית שלה. בצער עקבה לאה אחרי הקמטים שהתפתלו על מצחה הצח של תמר. כבשה אנחה, מה קורה לה בזמן האחרון.

עמוד 56