תכנון של הצעות נישואים היה חלק מהבילוי, משעשע לא פחות מעצם המופע הרומנטי, אך דומה שירושלים השכיחה מעידו איך מבלים.

אפי טענה שהצעה אחרונה ביותר - חייבת להיות אדירה. על זה לא התווכח, אבל הרעיונות שהעלה נראו לה דוחים. שיתחפש לליצן? שיצאו למדרחוב, ושמה, עם ורד בין השיניים, הוא יחליק סביבה על גלגליות? שיתייצב בקומה השנייה בתחנה המרכזית ויזעק את בקשתו למטה במגפון? לא? אז בבניין כלל, אולי?

הבעיה רק שמישהו שהם מכירים עלול לראות אותם ולחשוב שהם ברצינות...

"תודי שזה יהיה מביך, אם מישהו קרוב יחשוב חלילה ששנינו ..."  

אפי הבינה שלעידו אין מושג איפה הוא חי. קרוב לשנה הוא מתגורר בעיר, וברור שלא התחיל אפילו להתוודע אליה. סקרנות של תייר לא ניצתה בו. כמו עיוור הוא נע מדירתו לקמפוס, אבל למה אפשר לצפות מבחור שסובל מקור ומסיוטים על סלג'וקים?  

כשטיילו יחד בעולם הוא היה קרוב לה כאח, וכעת הרגישה אשמה קצת שלא עזרה לו להיקלט.